מסתכל על המסך בזמן שאתה ממקסס? אז כנראה שאתה לא שומע.

אם אתה מוצא את עצמך בוהה במסך בזמן שאתה ממקסס? האם אתה שואל את עצמך:

האם הסנר חזק? השירה קצת כואבת? אולי יש יותר מידי ריוורב על הגיטרה? אולי קימפרסתי את הבייס דראם קצת יותר מדי? אז כנראה שקשה לך לקחת החלטות ואולי זה בגלל שאתה לא שומע מספיק טוב. אל תבהל, האוזניים בסדר גמור, אלה העיניים שמפריעות לך.

מיקס מול מסכים

אני מצאתי את עצמי זמן רב ממקסס מול המסך, ומתלבט הלוך ושוב על כל תזוזה של פיידר, נגיעה באיקיו, או סיבוב כפתור בקומפרסור, לפני שהייתי מסוגל להגיע להחלטה שלמה וסופית.

אבל מצאתי פתרון.

הוא חינמי, יעיל, חוסך לי זמן, והכי חשוב:

הוא עוזר לי לקבל החלטות מהירות ונכונות יותר עבור המיקס שלי.

בעידן האולפנים האנלוגיים, טרום פריחת האולפנים הביתיים בו התחלתי את דרכי כטכנאי הקלטה ומיקס, לא היו הרבה מסכים להסתכל עליהם (מלבד מסך קטן ומסכן בו יכולת לראות בזמן המיקס את הווליום של כל ערוץ, וזה גם רק במידה וזכית לעבוד עם קונסולה שיש בה מחשב אוטומציה). איש הסאונד היה יושב מול הקונסולה וחולם בהקיץ בעודו מקשיב לצלילים הבוקעים מן הרמקולים וממלאים להם את חדר הבקרה. בתקופה ההיא לא הייתה קיימת הסחת הדעת שקיימת היום בעידן הסאונד הדיגיטלי, ועבודה מול מערכות מבוססות מחשב כמו פרוטולס לדוגמא. אל תבינו אותי לא נכון, אני חושב שהיתרונות בהקלטה או מיקס על מערכת דיגיטלית בלתי ניתנים להחלפה. אפשרויות העריכה המטורפות, מספר הערוצים, שמירה של גרסאות שונות, ולא פחות חשוב : סאונד משובח.

אך יש חסרון אחד קטן. המסך .

כל פעולה שאתה מבצע במערכת דיגיטלית דורשת ממך להביט אל המסך.

אם זה עריכה או נקיון ערוצים, שינוי באיקיו או קומפרסור, שליחת השירה אל מכשיר ריוורב או דיליי, אתה עסוק רוב הזמן במספרים, צבעים, מעבר בין חלון מיקס לחלון עריכה, פלאגאינים שנפתחים ונסגרים ... וכשאתה מביט אל עבר המסך אתה לא באמת מקשיב.

העיניים ״שומעות״ ולא האזניים. אתה בקלות יכול לאבד את הפוקוס ואת היכולת להאזין באופן אובייקטיבי. ובמקום שהמוח יעבד סאונד ויתרכז בחוש השמיעה הוא מפנה את רוב כח העיבוד שלו אל חוש הראייה וחזותיות.

בניסיון שערכתי עם תלמידים ביקשתי מהם לפתוח איקיו ולהשתמש ב Hpf (פילטר שנמצא בדרך כלל במכשיר איקיו ותפקידו לחתוך תדרים נמוכים) על ערוץ של גיטרה בס ולחתוך לה תדרים נמוכים. (אני יודע... מה פתאום לחתוך נמוכים לבס ? השתגעתי ?)

בפעם הראשונה שהם עשו זאת הם הסתכלו על האיקיו וביצעו פעולה איטית וזהירה ביותר,

הם הסתכלו על המספרים ואיזה תדרים הם חותכים מהבס, והכל היה מלווה בחשש שמא הם יקחו או יחתכו ממנו יותר מדי אנרגיה. (חיתוך יתר בתדרים נמוכים על גיטרה בס או תוף בייס דראם יכול לגרום למיקס להרגיש ולהישמע חסר אנרגייה ועם פחות עומק)

בפעם השנייה ביקשתי מהם לבצע את אותה הפעולה, אך הפעם בעיניים עצומות.

התוצאות הדהימו אותם. חיתוך התדרים היה הרבה יותר גבוה, הרבה יותר מהיר, והבס התמזג באופן קסום עם הפלייבק. הם ביצעו את הפעולה בלי לראות, הם רק האזינו.

הם היו מרוכזים ומפוקסים באיך הבס נשמע ומשפיע על כל התמונה של המיקס, ולא איך זה נראה בתוך הפלאגאין אשר על המסך. מה שגרם להם להבין שיכול להיות שמשהו לא נראה טוב, אבל בהחלט יכול להישמע טוב.

לאחר מכן ביצענו את אותו ניסיון עם איקיו כאשר ביקשתי מהם להגביר תדרים גבוהים על ערוץ שירה מבלי להסתכל כמה דיבי הם דוחפים. גם שם, התוצאות הדהימו אותם.

בפלאגאין זה היה נראה הרבה, מוגזם, משהו שלא היית עושה אם היית מסתכל תוך כדי ביצוע.

אבל בשביל האוזניים הסאונד היה פשוט נפלא. וזה כל מה שחשוב.

איך זה נשמע ולא איך זה נראה.

בוא נעשה נסיון קטן: פתח את התוכנה בה אתה משתמש והעלה איזהשהוא פרוייקט שאתה ממקסס. עכשיו תפוס את אחד הפיידרים (הסנר לדוגמא) עם העכבר, הורד את העצמה שלו לגמרי, ועכשיו לחלק החשוב: עצום את העיניים ותתחיל להזיז את הפיידר חזרה אל תוך המיקס עד אשר תשמע שהסנר במקום הנכון לך ובבאלאנס בתוך הפלייבק.

ֿאני אתן לך טיפ חשוב מאוד: אל תקשיב לסנר בזמן שאתה מנסה למקם אותו, תקשיב למשהו אחר : לבייס דראם לדוגמא. ככה אתה מקשיב לתמונה הגדולה ולא רק לסאונד אותו אתה מנסה למקם, אתה תופתע לגלות כי הפיידר לא חזר למקום המקורי בו היה לפני הניסיון, ואולי אפילו לא קרוב לזה. אבל עכשיו זה נשמע ומרגיש נכון ומתאים.

אז איך אפשר להתגבר על עניין הצפייה במסך בקלות?

ארגן לך תמונה של מסך שחור (עדיף ברזולוציה גבוהה) ופשוט פתח אותה בגדול על המסך שלך. פתח את התמונה בתוכנה אחרת, לדוגמא : Preview על מחשב מק.

ואז כל פעם שאתה מעוניין להקשיב ולא להסתכל, פשוט עבור מהתוכנה שאתה ממקסס עליה אל התוכנה שמראה את התמונה של המסך השחור. כך אתה עדיין יכול להסתכל אל המסך, אבל אתה לא רואה את כל המספרים והצבעים והסחות הדעת, אתה פשוט מקשיב.

אתה תמצא שההבדל מבחינת איך שאתה שומע הוא מטורף, פתאום הכל נשמע ברור ומדויק יותר, הכלים ממוקמים במהירות, וההחלטות נכונות יותר.

בנוסף, אפשרי פשוט לעצום את העיניים. אך מצאתי שהרבה יותר קל להשאיר אותן פקוחות, ופשוט לבהות במסך שחור.

תמונה של מסך שחור

בנוסף אני משתמש במשטח שליטה ( קונטרולר ) שכולל פיידרים, כך שאני יכול להשאיר את המסך מוחשך ועדיין לייצר תזוזות בבאלאנס ללא עכבר המחשב וללא צורך לחזור אל מסך התוכנה עליה אני ממקסס.( אני חוזר אליו תמיד כאשר אני עורך, חותך, וכל מה שבלתי אפשרי לביצוע ללא ראייה ) אני יודע שהרבה אנשים לא משתמשים במשטח שכזה ( מאוד מומלץ למי שכן יכול ) אבל עדיין, מספיק שתוכל להסתכל על מסך שחור כדי להיות בפוקוס ובאמת להקשיב.

תזכרו תמיד, שהדבר הנכון הוא להסתמך על האוזניים שלכם יותר מכל דבר אחר.