מה שאתה שומע זה מה שאתה ממקסס
המוזיקה לה אתה מקשיב, היא מורה הדרך שלך והגורו שלך לעיצוב הסאונד אם תרצה או לא.
באופן פסיכולוגי ה"סטייל" של הסאונד, נטבע בך ואתה מושפע עקב התרגלות
האוזן לאופי של הסאונד בזאנר מסויים.
לדוגמא : אם אתה מקשיב רק למוזיקה קלאסית, סביר להניח שתתקשה להבין
איך בייס דראם של מתופף, ביחד עם גיטרה חשמלית, וגיטרה בס אמורים ל"הרגיש"
כמו במוזיקת רוק למשל.
כל זאנר במוזיקה שונה, בדרך כלל באופי שהוא מנוגן ע"י הנגנים, שמייצר אנרגייה שונה
שמייצרת סאונד אחר לגמרי מזאנר לזאנר.
אותה אנרגייה שנוצרת, מכתיבה את אופי הסאונד, ואת היופי שבשוני ביניהם.
לדוגמא : מוזיקה קלאסית מייצרת אנרגייה ברמות של מהשקט ביותר ועד העוצמתי ביותר,
כלומר מנעד רחב מאוד של עוצמות, שמספק יופי אדיר למוזיקה, דרמה, ואופי של גדול
או רחוק/עמוק, ובדרך כלל מוקלטת עם מיקרופונים מרוחקים ממקור הסאונד,
וכוללת גם המון מהסאונד של האולם ( החדר )
מוזיקת רוק מייצרת בדרך כלל אנרגיות חזקות אבל עם שינויים קטנים יותר בין העוצמות
של חלש/ חזק, שמכתיבה אופי "נוקשה" יותר או "פאנצ'י", ובדרך כלל מוקלטת עם
מיקרופונים קרובים למקור הסאונד ובהפרדה כמעט מוחלטת בין כלי לכלי.
שיטות ההקלטה השונות, מייצרות גם הן אנרגייה שונה ואופי שונה, בנוסף למה שהמוזיקה עצמה מייצרת.
במוזיקה דאנס או רוק, הבייס דראם והבס הם שמקפיצים אותך כל פעם וגורמים לך לזוז ולרקוד,
בזמן שבמוזיקת ג'אז שקטה הבייס דראם והקונטרה בס יגרמו לך בדרך כלל להתרווח ולהרגע.
בשני הזאנרים מנגנים אותם כלים, אך בעקבות אופי הנגינה השונה עליהם, הם נשמעים בעלי אנרגייה אחרת
וגורמים לתחושה שונה, ולכן צריכים גם גישה שונה במיקס.
כדי למקסס סטיילים שונים של מוזיקה, רצוי להקשיב לסגנונות שונים ומגוונים, באופי ובאנרגייה,
וללמוד דרך ההקשבה, מה עושה שם את הקסם המתוק.
האם זאת הגיטרה החשמלית ש"צועקת" בסולו ונשמעת קרוב קרוב במוזיקת רוק ?
האם זה הסט תופים ה"פאנצי" והבועט של מוזיקת הפאנק?
הבס התזזיתי של הדיסקו?
וכן הלאה והלאה.......
ככל שתחשף לסגנונות שונים ותכיר אותם, כך תמקסס אותם עם בטחון גדול יותר, כי תדע לאן אתה מכוון.
אתה לא חייב לאהוב את הכל, אבל כדאי לך להכיר את הרוב, כי במהלך העבודה במיקסינג כנראה שתצטרך
למקסס גם דברים שהם לא בדיוק הדבר הכי אהוב עליך, אבל עדיין תוכל לתת מענה מיקצועי משובח.
כי אתה יודע איך זה צריך לצלצל.